לייסד מחדש את ראיית הכתוב מסורת של המפגש הישיר עם דבר ה’
כמה פעמים קראתם מדרש ואמרתם לעצמכם - נו באמת, מה הקשר לפסוק? כמה פעמים הרגשתם שמדרשי חז"ל הם דרך מאולצת לכפות מסרים על התורה? כמה פעמים תהיתם מנין אותו חכם מוסיף המון פרטים חדשים לסיפור שהתורה מספרת?
אנחנו טוענים, שפשוט לא למדנו את שיטות העבודה הנכונות. ישנם כלים שמסורת ישראל משתמשת בהם מאות ואלפי שנים. כלים לא מסובכים, די מתבקשים, שבעזרתם קורא הדרשן את המילים ומגלה בהם את מה שאנחנו לא הצלחנו לראות. שיטה שנכנסת לנעליו של הדרשן, מצליחה לזהות את התהליך שהוא עבר, מהמילים והאותיות אל המדרש - העומק והרוחב נפתחים מחדש, והדברים מאירים כנתינתם מסיני, והרי זה כמחבק את המלך מבעד ללבושים.
אנו ניגשים לכתבי הקודש מתוך שיעבוד מלא לכתוב ולאור המסורת היהודית
בלימוד הקודם עסקנו ברצף המדרשים על הפסוק מתהילים "אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע". ראינו כיצד הפסוק הזה מאפיין את עשרת הדורות מנח ועד אברהם. מתוך העשרה, שבעה דורות היו "רשע" (תשנוא רשע), ושניים חרגים (פלג ואברהם). הדרשן רואה את שמות הדורות כנוטריקון המגלה את מהותם.
בלימוד הקודם עסקנו ברצף המדרשים על הפסוק מתהילים "אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע". ראינו כיצד הפסוק הזה מאפיין את עשרת הדורות מנח ועד אברהם. מתוך העשרה, שבעה דורות היו "רשע" (תשנוא רשע), ושניים חרגים (פלג ואברהם). הדרשן רואה את שמות הדורות כנוטריקון המגלה את מהותם.
בלימוד הקודם עסקנו ברצף המדרשים על הפסוק מתהילים "אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע". ראינו כיצד הפסוק הזה מאפיין את עשרת הדורות מנח ועד אברהם. מתוך העשרה, שבעה דורות היו "רשע" (תשנוא רשע), ושניים חרגים (פלג ואברהם). הדרשן רואה את שמות הדורות כנוטריקון המגלה את מהותם.
